"אל תעשי השוואה, כל ילד והקצב שלו" אמרה כל אמא בעולם אבל תאכלס משקרת לעצמה בפנים.
בואו נדבר דוגרי, תאכלס, כנה, אמיתי, כאמא לשניים אומרת לכם מעכשיו ונקי ושלא יעבדו עליכם ההורים שלכם כשהם אומרים לכם "אני לא משווה ביניכם, אי אפשר להשוות, כל אחד שונה ומוצלח בדרכו שלו". זה שקר גס, כנראה שהאחים שלכם מוצלחים יותר.
היונק, הוא נסיך, באמת מארץ הנסיכים, אני צריכה לחבר לו חמסה לפנים כל הזמן. היונק רגוע יותר מתותלאנחהמון, כשהיא הייתה תינוקת, היא הייתה פחות רגועה, בתאכלס.
היונק לעומת זאת בגיל ארבעה חודשים התחיל להתגלגל מהבטן אל הגב, בקלי קלות אבל מהגב לבטן הוא פחות מעוניין, לא מזיז לו. הוא יחייך אליכם את החיוך הממיס שלו, שלא תוכלו להישאר אליו אדישים ותשכחו שהוא בכלל לא עושה מה שביקשתם ממנו.
תותלאנחהמון לפי השעון, גיל חצי שנה בום מהגב מהבטן מאיפה שנרצה היא הייתה מתגלגלת מקצועית. ישבה בגיל שמונה חודשים והלכה בגיל שנה, לייק א בוס.
כשאני מתלוננת בפני חברותיי האמהות הן ישר פולטות את המשפט הלא מרצה הזה בכלל "אל תשווי ביניהם, בנים ובנות זה אחרת".
אני שירן זילברמן קנטור ואני עורכת השוואה בין תותלאנחהמון ליונק ולהתפתחות שלהם על בסיס יומי אם לא שבועי. כיף? כיף.
החלטתי שזה מיותר לשקר לעצמי, אני עושה את זה וזה בלתי נמנע, הרי ברור לכל הצדדים ולי שזה שני אנשים שונים לחלוטין, עם אופי שונה ואיברי מין שונים גם במקרה הזה. אבל הם הילדים שלנו, והגנים שלהם דומים וזהים, אז אי אפשר שלא להתייחס לחוויה הראשונית שלי כהורה ולתהליך שתותלאנחהמון עברה.
ויקומו כל הצדקניות, היאנוש קורצ'אקיות ומיכל דליות למיניהן ויגידו שזה פוגע בהתפתחות, שגם אם אני לא מגיבה, הם קולטים את זה ומזהים את הציפייה, שאי אפשר להעמיד רף זהה לשני ילדים שונים, שמבחינה חינוכית התפתחותית אני פוגעת להם בחינוכית וההתפתחותית.
תנוחו, אנחנו לא רובוטים, אנחנו בני אדם.
כל החיים אנחנו נוטים לערוך השוואות, בינינו לבין אחרים, אם זה בקריירה, אם זה במצב משפחתי, התקדמות החיים שלנו, אם זה בין הילדים שלנו, כן זה הכי נפוץ ואל תצקצקו בלשונותיכן ותגידו "אני לא עושה את זה", את עושה את זה נשמההההה, את מסתכלת על ילדים של אחרים ועורכת רשימה קטנה בראש איפה הילד שלך לעומת הילד של חברה שלך ובתוך הרשימה את מנסה להכניס כמה שיותר גורמי סיכון, עידוד ומעכבים שלדעתך קיימים.
גם בביה"ס כל אחת הוציאה את הקלמר שלה ומי שהיה לה קלמר הכי שווה עם הדברים הכי שווים בו, רצו לשבת לידה.
גם בעבודה, זה כך, נעדיף להתחבר לאנשים שיקדמו אותנו וננסה לערוך השוואה איך נתקדם כמוהם.
ובחזרה לענייננו בינתיים אני ממתינה ונותנת ליונק את הזמן שלו והקצב שלו להתפתח בדרכו שלו, אבל אין לו עוד הרבה זמן, הוא צריך להתגלגל גם מהגב לבטן ולא רק מהבטן אל הגב, כי יש לנו תור עוד חודש לטלי מטיפת חלב שתגיד הוא סבבה והכל ותשמיט את ה"אבל".
Comments