חיתול שמח

חודש תשיעי ואני מטפסת על הקירות, כבר הכל חופר לי, נו כתבתי על זה פוסט.

א' ואני יושבים בסלון ואני משתעשעת ברעיון שתהיה תינוקת, אומרת לו בזמן שאנחנו רובצים כאילו היינו להקת היפופוטמים בספארי, "אתה קולט שעוד חודש אנחנו נשכב כך בסלון ולך על הבטן תשכב תינוקת, ואתה תלטף לה את הגב". א' עם עיניים מחייכות לא עונה, רק מתרגש מהמחשבה. אנחנו גולשים לשיחה על חינוך, מטלות וחיינו לאן.

"אני לא מחליף חיתול", א' אומר באופן חד משמעי.

אני לא מתרגשת וחושבת שלא שמעתי נכון, שואלת אותו מה, אולי הוא התבלבל. הוא בטוח התבלבל, כי אנחנו דוגלים בשיוויון בנטל. הוא חוזר ואומר לי "אני לא מחליף חיתול, זה הקטע שלך. אני אקלח, אני אסחב כל מה שצריך (לא, כי בטח אני אסחב), אני אעשה הכל, אבל חיתול לא".

וואלה.

את השעה הקרובה של אותה שיחה העברנו בוויכוח קולני, סליחה למה רק אני צריכה להנות? אני מפרגנת, רוצה שגם הוא יהנה.

הגענו הביתה, עם סלקל ובתוכו היונקת. האחרונה שהחליפה לה חיתול הייתה האחות בתינוקיה (תינוקיה- המקום בו נמצאים התינוקות בביה"ח ובו נמצאות אחיות ששואלות את האמא מה היא רוצה, אבל לא אכפת להן מה היא רוצה, כי להן יש ניסיון ובסוף יעשו רק מה שהן חושבות שהכי טוב. הן תמיד טועות, זה שיש להן 27 שנה ניסיון בתינוקיה, לא עזר להן לא לטעות).

ביום הראשון בבית, א' הלך לעבודה ואני נותרתי עם אמא שלי והיונקת. חברה שואלת אותי אם היא עשתה קקי ואני מריצה בראש את ה-6 חיתולים שהחלפתי לה ומבינה שהיונקת טרם נתנה הופעה של מספר 2.

הצד העיראקי שלי תופס פיקוד ואני נכנסת למצב חרדה שאולי קילקלתי את התינוקת. אני מכניסה את אמא שלי לחרדה ואנחנו יוצאות אל הקרב, מתקשרות לטיפת חלב, לחברות שהן אחיות, למטפלות בתינוקות שנים, שולחות אימיילים לרופאים מומחים, נותנת ליונקת מטרנה, בודקות חיתולים, נוסעות לשבדיה לרופא מומחה. אין מספר 2.

א' חוזר מהעבודה, אני מעדכנת אותו מה היה, הוא התגעגע ליונקת ומיד ניגש להתייחס אליה, כן, הוא מחליף חיתול, הוא מאוהב אז לא אכפת לו פיפי או קקי או קקיפיפי, העיקר להיות עם היונקת.

למחרת בארבע לפנות בוקר אני קמה מבכי, מחליפה חיתול ורואה מספר 2.

סיפרו לי איך זה יהיה, שאין לזה ריח (כן, בהתחלה אין ריח!), שזה צהבהב ונראה כמו חרדל דיז'ון איכותי. פייר התרגשתי. רצתי להעיר את א' להגיד לו "יוסטון! יש לנו קקי!! אני חוזרת יש לנו קקי".

מאז היונקת גדלה, גיל חודש היא כבר על הנקה מלאה וכתוצאה מכך (זה אינדיווידואלי, אז תנוחו) היא מתחשבת ומפרגנת לנו חיתול שמח אחת לארבעה ימים.

א' מחליף לה חיתול שמח במיוחד ואני מזכירה לו את השיחה שלנו בחודש תשיעי. הוא כבר שכח את אותה השיחה. חה.

אולי א' התקפל, אבל כנראה שיש משהו מיוחד ביונקת שלנו. אפילו אבא שלי שמעולם לא החליף לי או לאחותי חיתול, התרצה והחליף ליונקת חיתול, כמו מקצוען בעל נסיון. שמח כבר אמרתי?