נשים יקרות, אם התעברתן לאחרונה או שאתן בהריון או יצאתן הרגע לחופשת לידה, זהו הפוסט עבורכן! קורס מזורז על חופשת לידה בעידן הפוסט פוסט מודרני.
ראשית במהלך ההריון קבעי לו"ז לחופשת הלידה שלך, משימות שמעלם לא הגעת אליהן והיית רוצה לסיים אותן. לו"ז שיראה רק לך ריאלי ולכל העולם החיצוני "את חיה בסרט שתעמדי בזה". לדוגמא: לסדר ולארגן לבד מחדש את החדר בלאגן בבית, שצברתם בו את כל הבלאגן של החיים שלכם בחמש שנים האחרונות. או למשל לסיים שני סמינריונים בחודשיים בלבד, הרי את פנויה, לא עובדת, את בחופשה.
החודש הראשון לא יצא כמו שתכננת, את בקושי ישנה, אוכלת הרבה, עדיין סחית כמו שלא היית מעולם. אבל היי אכלת כבר ביצת עין או ביצה עלומה! זה הזמן להחזיר לעצמך קצת אנרגיות, להשקיע בעצמך! ילדת והגוף שלך השתנה וקיבלת כבר את הדמי לידה וזה הזמן להשקיע אותם בצורה נבונה ולרכוש מלתחה חדשה לך ולעולל שנולד. גם נעליים זאת לא מילה גסה, שמשתלבת יפה עם המילה אקססוריז.
אתם במינוס ונראה שככל שהחופשת לידה נמשכת, כך המינוס גדל. המוכרות בסופרפארם מכירות אותך כבר באופן אישי. בבית קפה השכונתי יודעים כבר מה את מזמינה באיזה יום. הם מכירים את חשקי ההנקה שלך. בבית כשאין לך כוח לבשל, הרי את בחופשת לידה ועלייך לנוח ולטפל בעולל, מזהים את הטלפון שלך והכתובת כשאת מזמינה אוכל. זה תמיד אותו הדבר: סושי.
עכשיו אחרי שעברו שלושה חודשים את מרגישה שכבר תפסת את הפרנציפ של חופשת הלידה ואת בצומת שבה את צריכה להחליט האם להמשיך ולהאריך את החופשת לידה או לחזור לעבודה, ממורמרת מתמיד, כי התרגלת לא לעבוד ולחיות כאילו אין מחר או מינוס בבנק, את ישנה קצת יותר טוב, יש לך לוז מסודר עם הבייבי שבדיוק התחיל לחייך אלייך ולהגיב קצת.
או שנמאס לך מבכי, חיתולים ונידנודים והכי בא לך זה ללבוש חצאית עיפרון עם טי שרט ושרשר, לעמוד בפקקים של איילון שעה ולשתות הפוך במחיר מוגזם, שקנית ממש מתחת למשרד. להגיד לעצמך "אני לא חלק מהחברה הפאטריאכלית, אני אישה חזקה ועצמאית, הילד לא יעכב לי את הקידום".
גם אם את באמת כזאת, את תמצאי את עצמך מלאה ברגשות אשם, על שהשארת את העולל עם איזו מטפלת שחברה של אמא שלך המליצה לה עליה והיא מזה מבשלת טוב והיא גדלה את כל הנכדים, איזה מושלמים הם יצאו! אבל בכל פעם שאת רואה אותה, בא לך להגיד לך "טוב קחי את התיק שלך ויאללה, נתראה בשמחות. ביי", להסתער בחיבוקים ונשיקות על העולל שצורח את חייו כי זה הזמן להנקה או בקבוק. בחיייאת שחררי אמא.
בחרת באופציה השנייה ואת נשארת לעוד שלושה חודשים בבית, כנראה שאתם לא במינוס, כי בכל זאת אנחנו כן חיים בחברה פאטריאכלית ועכשיו זה דווקא כן טוב לכם שהוא זה שמביא משכורת גדולה יותר ממך כל חודש. הידד לשובינזם וחוסר שיווין תעסוקתי, הידד!
זה הזמן שבו את מתחילה לאכול לכולם בראש על ההתפתחות של העולל, מתי ינסה לאחוז חפץ בידו הקטנה? האם הוא כבר גילה את הידיים? מתי הוא יתהפך?
לסיום אם עד כה לא הכרת חברה עם תינוק בערך בגיל של התינוק שלך, שתשווה כל דבר שהם עשו או עושים, תכניס לך פראנויות לראש לגבי ההתפתחות שלו או לגבי מצבך ובאופן כללי תחוש שהיא בתחרות איתך, לא ברור למה- זה הזמן למצוא אחת.
וזוהי חופשת לידה של חצי שנה. אם היינו בגרמניה או שוויץ, חופשת הלידה הייתה שנה ואז הייתי כותבת עוד 500 מילים. בהצלחה!
Comments