שרדתי את המערכת

אני באמת לא יודעת איך הצלחתי לעבור את המערכת הזאתי. אין לי מושג.

לא סידרתי את התיק טוב, הכנסתי לתיק את כל המערכת של מחר במקום המערכת של היום ואין לי שום ספר או מחברת נכונים. המורה שלי כבר ממש כועסת עליי, היא שאלה אם הכנתי שיעורי בית וכשהשבתי לה שלא, היא ביקשה את היומן, שכמובן שכחתי בבית, ולבסוף כתבה במחברת להוריי 3 הערות ביומן, בכעס רב.

לקח לה כמה דקות טובות ממהלך השיעור, לכתוב את אותן הערות.

שנאתי את הרגע הזה שאני צריכה להשפיל מבט ולקוות שלא יכעסו עליי, על זה שאני תלמידה לא חרוצה, לא שקדנית, פטפטנית ולא מסודרת לטענתה של מורתי.

אמא שלי נדהמה שהיו שלוש הערות! שלוש! אני הסתכלתי במחברת והסברתי לה שלא מדובר בשלוש הערות, אלא בהערה אחת ארוכה עם שלוש סעיפים.

ניסיתי להתקבל לתלמה ילין, בגלל שני נכשלים, לא קיבלו אותי למרות היכולות שלי כציירת. המורה לגאוגרפיה אמרה שאני ילדה חוצפנית ושכלום לא יצא ממני ובטוח שלא אתקבל לתלמה ילין.

כשהגעתי לפגישה עם יועצת ביה"ס והוריי, לקראת הרישום לתיכון, פרסה בפניי היועצת רשימה של דברים מדוע אין לי לקות למידה, אין לי הפרעת קשב ושאני בסה"כ עצלנית.

להורי התאים בול, כי בנינו מי רוצה להוציא עכשיו סכום לא הגיוני שיגידו לו שהילד שלו משובש? פחות.

לפני שאתם מצקצקים, גם היום כאדם בוגר, בחרתי שלא ללכת לאבחון, למה לי לשלם למישהו שיגיד לי שיש לי הפרעת קשב ואיזה דיסקלקוליה או משהו כזה, ברור שיש לי.

מורה אחד שמאד הערכתי במהלך התיכון, חשבתי שהוא רואה אותי, מאמין בי וביכולות שלי. הייתי מגיעה לשיעורים שלו ועוד לכמה שהיו די נחמדים ולאור הציונים במבחנים ובעבודות, הייתי בטוחה שהוא חושב שאני לא חכמולוגית, אלא נערה חכמה שנקלעה למערכת שלא יודעת לחנך וללמד את דור העתיד.

גיליתי את האמת כשבישרתי לו את הציון שקיבלתי בבגרות באזרחות, הוא פלט "באמת? דווקא לא חשבתי שאת תעברי". מדהים.

בחזרה להווה, א' ואני מסדרים את כל חפצינו בארון, אני מוצאת את ספר המחזור מכיתה ו' וקוראת מה כתבה לי המחנכת, אקצר ואגיד: פטפטנית דעתנית.

התאכזבתי, לא נעלבתי, לא הזיז לי. התאכזבתי, מחנכת, אדם שאמור להכיל ילדים, לחנך אותם ולעזור לעצב את דור העתיד, צריך לבנות אמון, ביטחון אצל כל ילד וילד, להעצים אותו כך שיוכל לממש את הפוטנציאל שלו ללא פחד וזה לא קרה. אני זוכרת כמה הערצתי אותה, חשבתי שהיא חכמה, מצחיקה, יפה.

היום כשאני מחנכת, כותבת תכנים, מגייסת מדריכות לצהרונים, דואגת שכל ילד, מהמאתגר ביותר עד לשקט והמופנם ביותר, יקבל יחס חם, אוהב. כל אחד מה-104 ילדים במסגרת ידע מה מדהים בו ואחזק את זה אצלו.

זכיתי להורים שתמכו בי, זרמו איתי לרוב והאמינו בי לרוב (אמא שלי האמינה שיש לי תעודת בגרות רק כשראתה אותה במו עיניה).

אם אתם הורים, אם אתם מורים או אנשי הוראה, תזכרו שלכם יש את הכוח להשפיע על כל ילד, מה שאנחנו נעשה, איך שאנחנו נגיב, כך נעצב אותם. ילדים זקוקים לגבולות, חום ואהבה.

למילה טובה ולדעת שהם על הכיפק! כמו שאנחנו מצפים מהמנהל שלנו שיזרוק לנו "מה היינו עושים בלעדייך?!" פלאס העלאה במשכורת.

אני שירן זילברמן קנטור, בעלת תעודת בגרות, בוגרת מכון אבני המחלקה לאמנות ובעלת תואר ראשון B.A מדעי החברה, מצטיינת דיקן באוניברסיטה הפתוחה ואני צלחתי את מערכת החינוך. לבד.